סרגל החיפוש מאפשר למצוא את כל המידע הקשור לשיטת אלבאום ומטפליה

בחר איזורselect
בחר קהלselect
בחר סיבת פנייהselect

רחל דנקנר - מטפלת בשיטת אלבאום
טלפון: 0527828032
דוא"ל: racheledan@gmail.com
RCP: 13044 מה זה?
אזור:אשדוד
יצירת קשר
מלאו את השדות הבאים ואנו נחזור אליכם בהקדם!
:
:
:
:
...Loading...
שיתוף ברשת -

אודות רחל דנקנר - מטפלת בשיטת אלבאום

הטיפול מתאים לכל אדם בעל קושי כלשהו ברובד הגופני, הרגשי או החושי, כגון קשיים מוטוריים, קשיים בדימוי העצמי (ביטחון עצמי לקוי), הפרעות קשב וריכוז (ליקויי למידה), הפרעות התנהגותיות וחברתיות.

את הטיפול מקדים אבחון מעמיק שנותן מידע רב על רמת התפקוד והשילוב בין המערכות הגופניות השונות ומידע על מערך הכוחות והפוטנציאלים המולדים של המטופל.

מיד בתום האבחון נבנית תכנית טיפולית, הכוללת בתוכה את המטרה שעמה הגיע המטופל ואת המידע שנאסף באבחון.

האימון בשיטה:
v משפר את יכולת הלמידה: קריאה, כתיבה, חשבון.
v משפר הפרעות בקשב ובריכוז.
v עוזר בוויסות החושים.
v משפר את יציבת השלד ומגביר את השליטה באברי הגוף.
v מעלה את הביטחון העצמי ומאפשר לאדם התערות חברתית קלה ונעימה יותר.

אני מאמינה

היום יש ביכולתי להגיד, לאחר שנים רבות של ניסיון, שטיפול מוצלח מורכב מכמה נושאים חשובים: תקשורת פתוחה וכנה, הבנה של קשיי הילד ומצוקותיו, קיומו של דיאלוג כן אודות הקשיים והכרה בחוזקו וביכולתו של הילד, הגדרת גבולות ברורים, יצירת שיתוף פעולה פורה עם ביה"ס ומתן אמונה בטיפול.



 


סיבות פניה: טיפול בהפרעות קשב וריכוז,הכנה לכיתה א',טיפול בויסות חושי,טיפול בסרבול מוטורי,טיפול בקשיים מוטוריים,טיפול בבעיות ביציבה ,טיפול בלקויות למידה,טיפול בבטחון עצמי,טיפול בקשיים חברתיים,טיפול בהיפראקטיביות,טיפול בקשיי התנהגות

קהל יעד: בית ספר יסודי,בית ספר תיכון,גברים,גן טרום וחובה,הגיל הרך,הגיל השלישי,מתבגרים,מבוגרים,נשים

מבצעים

תופעות הקשורות לליקויים במערכת המגע

חוסר ויסות נכון במערכת המגע גורם לתופעות שמשפיעות ומקשות על הילד - מבחינה התנהגותית, לימודית או תפקודית. חשוב שהורים ומחנכים ישימו לב לתגובות הילד למגע עם חומרים וחפצים שונים וכן למגע שלו עם אנשים שונים: האם הוא אוהב הרבה מגע, אך מתקשה להתמודד כשהמגע הוא בלתי צפוי? האם הוא נמנע ממגע עם מיגון רחב של חומרים? באיזו מידה הילד מבחין בין סוגים שונים של מגע? האם הוא איננו רגיש לגירויים מזיקים ומסוכנים?

בקרב אחוז מסוים של האוכלוסייה, קיימת תסמונת שנקראת רגישות-יתר למגע או הגנת -יתר ממגע. במצב כזה, החלק במערכת העצבים המרכזית, האחראי על דיכוי תגובת- יתר לגירויי מגע, לא מספיק חזק. לכן לילדים עם תסמונת כזאת יש סף התמודדות נמוך עם גירויי מגע קל או עם גירויי מגע בלתי צפויים.

תחושות רבות של מגע גורמות להם להרגיש אי נוחות ולעיתים אף לחוות תחושת כאב. תחושות כאלה גורמות להשקעת אנרגיה מוגברת בהגנה מפני ה"נזק", דבר שמפחית את יכולתם של הילדים להתרכז. לעיתים, הם מנסים למצוא תנוחה נוחה יותר, דבר הגורם להם להרבות בתנועה.

מתחקיר שנערך בקרב הורים, הבאים לטיפול עם ילדים, שהישגי הלמידה והתפקוד המוטורי שלהם נמוכים, ובעיקר עם ילדים שחיי החברה שלהם לקוייים, נמצא, שילדים כאלה נרתעים ממגע, וכי כשהיו תינוקות, הם הרבו לבכות במגע עם שטיח מחוספס, עם אריג של בגד, עם מירקם של אוכל, עם זקן של אבא, עם פיטמה, עם צעצוע ועוד.

רגישות-יתר למגע מכונה גם "הגנת יתר", מפני שהילד חייב להגן על עצמו מפני הצפה של גירוי מגע, כאשר המערכת מוצפת, אין סינון של גירויים, המערכת אינה מאורגנת ומצב זה מקשה על הילד להתנהג בצורה נאותה. אפשר להמשיל תופעה זאת לבריכה: בריכה מסוגלת לקלוט כמות מסויימת של מים. מעבר לזה, המים מציפים אותה ונשפכים החוצה, ללא תועלת.
מערכת המגע אצל הילד היא כמו בריכת מים. ה"בריכה" היא קטנה ומתמלאת מהר. הוא מסוגל להתמודד עם כמות מסויימת ומוגבלת של גירויים (כמות שמשתנה, בהתאם לסוגי הגירויים) ומעבר לזה, הוא נעשה חסר אונים. לעיתים, מערכת המגע מגיבה באופן מסוים לגירוי אחד ובאופן שונה לגירוי אחר. לעיתים קרובות, כדי להגן על עצמו, מגלה האדם, באמצעות רגישות היתר שלו למגע, התנהגות הנראית מוגזמת. הסיבה להתנהגות זאת היא, שהגירוי מפורש אצלו במוח בצורה מוגזמת. אדם כזה מנסה שלא להיקלע למצבים בהם הוא יתקשה להתמודד בנוחיות. כמובן, בחלק גדול מהמקרים אותו אדם לא מודע לכך, והוא "טובע" בים של גירויים.

אצל ילדי גן, רגישות יתר למגע מתבטאת בצורות רבות. מכיוון שילדים אלה משקיעים, באופן תמידי וללא הפסקה, אנרגיה רבה בהגנה על עצמם, לעיתים קרובות הם מתקשים להתרכז. הדבר מתבטא אצלם במיגוון של תופעות התנהגותיות: פעילות יתר, מתיחות, קושי לשבת ולגמור דבר שהתחילו בו, אימפולסיביות, שינויי פעולה רבים, תנועתיות ללא מטרה, או להיפך: פאסיביות עד כדי אדישות, חוסר השתתפות פעילה בנעשה וצפייה פאסיבית מהצד, במקום להיות פעילים בנעשה. כל זאת בגלל הקושי להתמודד עם מגע קל או בלתי צפוי. ישנם אף ילדים המגלים הימנעות ממגע בצורה קיצונית. כך, הילד העומד בצד, כשהוא מקובע כולו, מעדיף בגדים ארוכים גם בקיץ, כדי להימנע משינויי מגע. ילדים אלה הם גם אותם הילדים, שלעיתים קרובות אינם רוצים לתת ידיים במעגל, בוכים כשהם מתלכלכים, צוחקים ואומרים ש"מדגדג לי" עוד לפני שנוגעים בהם. הם גם אלה השואלים "מתי נגמר?" ומבקשים פעמים רבות ללכת לשירותים, על מנת לברוח ממצב שאינו נוח להם.

כיצד מתייחסים לילד הרגיש במיוחד למגע?
הכלל הראשון הוא: לכבד את רגשותיו ולהאמין שהוא חש חוסר נעימות עד כאב. רצוי לתת לילד כזה לגעת בחומרים השונים בעצמו, כי הוא יודע היכן גבולותיו להתמודדות עם מגע. הוא יכול להחליט לבד כמה זמן המגע נעים לו ומתי הוא רוצה להפסיקו.

מה עושים עם ילד שבכל זאת נמנע ממגע?
לילד כזה נותנים טיפול, אשר עוזר לו להרגיש טוב יותר עם עצמו ועם סביבתו, טיפול המביא אותו, באופן מווסת והדרגתי, למגע עם חומרים, מירקמים ואנשים שונים. גם מצב זה מאופיין בהתנהגות בלתי מאורגנת, אך כאן נובעת ההתנהגות מדיכוי יתר של הגרוי התחושתי הנקלט ומחוסר תחושתיות (תת רגישות). ילד עם בעיה כזאת עלול לא לשים לב כשהוא נפגע ונראה כאילו הוא מחפש גירויים מכאיבים. ילדים מסוג זה מכונים לעיתים בגאווה על ידי הוריהם: "גיבורים", אולם, התנהגותם צריכה "להדליק נורה אדומה" אצל הוריהם. בגלל הסף הגבוה שלו לכאב ובגלל שגבולות הגוף שלו אינם ברורים לו, ילד כזה מחפש מגע, לעתים, הוא נוגע בעוצמה רבה בחפצים ובחברים, יתכן גם, שבגלל הקושי שלו, קשה לו לפתח יחסי חברות. נוסף על כך, כאשר ילד עם בעיה כזאת כן מגיב לגירויים הנקלטים, הוא נוטה להגיב בצורה מוגזמת ונעשה לא שקט.

רגישות- יתר תחושתית
רגישות-יתר תחושתית היא תגובה שלילית לגירויים לא מזיקים, באמצעות אחת מהמערכות התחושתיות (שמיעה, טעם, ריח וכו') או באמצעות כמה מהן. כתוצאה מכך, הם מגיבים בצורה מוגזמת לאירועים יום-יומיים. הם אף מפרשים גירויי תחושה כהפרעות או אפילו ככאבים. מאפייני ילדים בעלי רגישות-יתר תחושתית מזכירים את מאפייניהם של הילדים בעלי רגישות-יתר למגע: פעילות-יתר, דברנות, נטייה להסחת הדעת וחוסר אירגון. ילד בעל רגישות-יתר לרעשים, למשל, מרגיש שאין ביכולתו לווסת רעשים. הוא מתוסכל ולעיתים אף מתקשה להתרכז כשהוא שומע ברקע רעש כלשהו. מערכת העצבים שלו מגורה וחשוב להרגיעה: לסגור חלון, לדבר אליו בקול שקט ורגוע וכדומה.
ילד בעל רגישות-יתר לריחות, תופס אף הוא את הגירוי באופן מוגזם. הוא מגיב בתוקפנות, בעקשנות, באדיבות או בהסתגרות לגירוי שהוא בלתי נסבל עבורו. הוא מרגיש שליטה מועטה בסביבתו ומנסה לשלוט בה בכל דרך אפשרית. ילדים בעלי רגישות-יתר תחושתית מתוארים לעיתים כבעלי בעיות רגשיות. חשוב שהורים ומחנכים יבחינו בסימנים לרגישות זאת, עוד לפני שהמצב יגרום או יחריף קשיי התנהגות או בעייה רגשית כזאת או אחרת.

 

רחל דנקנר
מאבחנת ומטפלת מוסמכת בליקויי למידה

תיאור טיפול

תיאור טיפול

בעיה בהתנהגות

יונתן בן 9, הגיע לטיפול בעקבות בעיות בהתנהגות, כך ההורים הגדירו את הבעיה.

לילד קשה להיות מוכן בזמן הנתון. הקושי קיים בעיקר בשעות הבוקר. אם לא מזרזים אותו הוא עלול לאחר לבי"ס.

בחזרה מהלימודים הוא מתעכב בדרך ומגיע הביתה באיחור של שעות לא מעטות, בזמן שאימו מחפשת אותו בדאגה רבה.

האמא מרגישה כשוטרת, מחלקת פקודות, מביאה ומחזירה אותו מבי"ס ומכל חוג אשר אליו הוא שייך.

האבא, הוא אדם תובעני וטוען שילד בגילו חייב להיות כבר עצמאי. האמא מאמינה שבכוח לא משיגים תוצאות.

הדבר הראשון והחשוב ביותר היה להבהיר להורים שאם יונתן מתנהג כך, זה לא בגלל "שבא לו", אלא מפני שקשה לו לארגן את עצמו למשימה הנדרשת. לאחר ההסבר, פתאום הדברים התבהרו וההורים הבינו מדוע כאשר מחלקים כמה פקודות בבת אחת, הילד יושב לו ולא מיישם אותן.

דבר שני, שכללתי את המערכת הקואורדינציה של יונתן, על ידי תרגילים גופניים שדורשים קואורדינציה מורכבת והתארגנות גופנית מושלמת. אני מאמינה שהגוף הוא הדבר הראשון שיש לאדם ודרכו ניתן ללמוד. כדוגמא: איך תינוק לומד בכוחות עצמו לעבור משכיבה לישיבה, לעמידה ולהליכה? הכלי היחיד שהוא נעזר בו, הוא הגוף.

במקביל, כל המשימות של הבוקר נכתבו על דף על פי הסדר.

יונתן קרא משימה ראשונה, יישם אותה והמשיך למשימה הבאה.

בנושא של איחורים מבי"ס, ביקשתי שלילד יהיה שעון יד. קבענו שעה מדויקת אשר בה עליו לחזור הביתה. בנוסף יונתן התבקש להתקשר אלי ולעדכן אותי על הגעתו.

הגוף, הוא מכונה, כאשר מלמדים ומאמנים אותו, הוא קולט ולא שוכח.

הדבר הופך להיות קל ושגרתי, כדוגמת רכיבה על אופניים.

יונתן הצליח להתגבר על קשיו בהתארגנות והוריו הציגו מטרה חדשה לטיפול: לעשות שיעורי בית לבד ללא נוכחות מתמדת של אימו לידו.

חשוב לציין שיונתן, הוא ילד חכם עם יכולת קוגניטיבית גבוהה.

בררתי היכן הוא עושה שיעורי בית. התברר לי שזה נעשה בחדרו כאשר כל המשחקים סביבו. מצאנו פתרון אשר מאפשר ליונתן להיות במקום מבלי להתפתות ולהיות מוסח: לנעול את כל המשחקים בארון עם מנעול.

נשאלה השאלה, האם זמן שיעורי בית, הוא הזמן היחיד אשר מאפשר ליונתן להיות בחברת אימו? התברר שכן. לכן ביקשתי למצוא זמן אחר המתאים לשניהם כדי להיות יחד.
הסברתי ליונתן שעצם העובדה שאימו לא תשב לידו, זה לא אומר שהיא לא תהיה בסביבתו. אם הוא יתקשה בתרגיל מסוים, הוא תמיד יוכל להיעזר בה.

המשימה יצאה לדרך. אימו לא נעדרה בבת אחת לזמן ממושך, אלא הדבר נעשה בשלבים ובאיטיות.

להגיד שזה היה קל יהי שקר. לשבת ליד בנה היה מעשה שדרכו היא הרגישה שהוא עדיין זקוק לה.

מטרת ההורה איננו להביא ילד לעולם בכדי להפוך אותו לתלותי, אלא להוביל אותו להיות אדם אוטונומי ואחראי למעשיו.

בעצם הטיפול היה מיועד להוביל את יונתן לעצמאות ושההורים ירגישו שהם יכולים לסמוך עליו. מטרת זאת הושגה.

התהליך דרש הרבה כוח רצון, התמדה ובעיקר אמנונה.

 

מפה של רחל דנקנר - מטפלת בשיטת אלבאום

אשדוד


תגובות