סרגל החיפוש מאפשר למצוא את כל המידע הקשור לשיטת אלבאום ומטפליה

בחר איזורselect
בחר קהלselect
בחר סיבת פנייהselect

קשיי למידה ותפקוד - אבחונים

 

אבחונים של קשיי תפקוד ולמידה

אנחנו כמטפלים מכירים את השאלות החוזרות על אודות האבחונים הקיימים כיום לאבחון קשיי תפקוד ולמידה. המבוגרים והילדים המגיעים לטיפול בשיטת אלבאום משתפים את מטפליהם בהמלצות המורים לאורך השנים ובהמלצות הרופא המטפל. ישנם הרבה מאוד אבחונים, לכל אחד מהם תכלית שונה וגורם מאבחן שונה.

 

 

מתי לגשת לאבחון

כאשר ילד/ה מתקשה לתפקד כפי שמצופה מבני גילו, ההורים או הצוות החינוכי מעלים את הצורך בהתערבות על מנת לסייע לילד, ובמידת הצורך לתגבר אותו על מנת לפצות על הקושי. תפקודו התקין של ילד בכיתה עלול להיפגע על ידי גורמים רבים: גופניים, רגשיים, חושיים, קוגניטיביים או לקויות למידה למיניהן. בחלק מהמקרים יתכן כי מדובר במספר גורמים יחד. על מנת לתת לילד את העזרה המיטבית, על הגורמים המקצועיים לאבחן את המקור לקשיים ואת מהותם. לשם כך, בשלב ראשון יש לאבחן אבחון ראשוני.

 

אבחונים הם דבר יקר ולכן רצוי לא לוותר על למידה של מהות הקושי ורק אז לפנות לגורם המאבחן / המטפל המתאים ביותר.

בחלק מהמקרים, צוות ביה"ס (מורה/גננת ו/או יועצת ביה"ס) ימליצו על פנייה לגורם מאבחן או מטפל מסוים, אולם חשוב לדעת כי גם במקרים אלה – לא תמיד כל האפשרויות האבחוניות והטיפוליות מוכרות להם!

 

 

אבחונים לקשיי תפקוד ולמידה

אבחון נוירולוגי

מבחן TOVA

מבחן קשב ממוחשב (BRC)

אבחון דידקטי

אבחון פסיכולוגי

אבחון פסיכו-דידקטי

 

 

אבחון נוירולוגי

ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מופנים בדרך כלל לנוירולוג לבדיקת אבחון. בדיקה זו מתבססת על בדיקה גופנית בסיסית הכוללת: בדיקת תקינות רפלקסים, שיווי משקל, מעקב עיניים, הליכה עקב בצד אגודל, מעקב עיניים, משחקי אצבעות והפרדת תנועה, בדיקת תחושה, בדיקה פרופיריאוצפטית, תכנון תנועה ועוד.

 

נוירולוגים החושדים בקיום הפרעת קשב וריכוז עם/בלי היפראקטיביות (ADD או ADHD) ינקטו אמצעי אבחון נוספים כגון: תצפיות, מילוי שאלונים התנהגותיים על ידי ההורים והצוות החינוכי, מבחני קשב מתמשך (כגון מבחן TOVA ממוחשב) ואבחון בזמן הבדיקה אצל הרופא שיכלול שאלות בחשבון, מבדקי זיכרון וכו´.

 

לעתים, הילד נשלח לבדיקה מעמיקה יותר של בדיקת גלי מוח חשמל במוח, (EEG) או, במקרים של חשד לפתולוגיה, לבדיקה של טומוגרפיה ממוחשבת (CT).

 

בסמכות הנוירולוג (כמו גם זו של פסיכיאטר) להמליץ על מתן טיפול תרופתי לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. חשוב לציין כי הטיפול התרופתי בתרופות כגון ריטלין וקונצרטה על סוגיהן השונים יעיל רק במקרים בהם הפרעת הקשב היא על רקע נוירולוגי. הטיפול יעיל למשך מספר שעות בהתאם לסוג התרופה.

 

 

מבחן TOVA

מבחן TOVA (TEST OF VARIABLES OF ATTENTION) הוא שם כללי לסדרת מבחנים ממוחשבים שמטרתם לאתר הפרעות קשב המלוות בתנועתיות יתר ((ADHD והפרעות קשב שאינן מלוות בתנועתיות יתר (ADD).

 

המבחן נערך פעמיים: בפעם הראשונה נערך מבחן TOVA ללא השפעת תרופה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (כגון ריטלין או קונצרטה). בפעם השנייה נערך המבחן בהשפעת תרופות מסוג זה. בהשוואת תוצאות שני המבחנים, ניתן לקבוע את השפעת התרופה על רמת הקשב והריכוז.

 

האבחון של הפרעת קשב וריכוז אינו נעשה על סמך מבחן TOVA בלבד, אלא יחד עם התייחסות לדיווחי ההורים והמורים (בע"פ ו/או בשאלונים) וכן בבדיקה גופנית נוירלוגית. בכל מקרה, האבחנה הסופית וההחלטה על מתן טיפול תרופתי, הינם בסמכותם הבלעדית של נוירולוג או פסיכיאטר.

 

 

אבחון קשב ממוחשב Brain Resources Cognition BRC

אבחון נירו-קוגניטיבי ממוחשב, BRC, אשר נועד לספק מידע מקיף ומהימן על תפקודי הקשב השונים. האבחון מסייע במתן אבחנה מדויקת של הפרעת הקשב ותומך בקבלת החלטות לגבי אבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז. האבחון נערך ע"י נוירו-פסיכולוג. האבחון מתאים לילדים החל מגיל 6 (כאשר תנאי מקדים הוא ידיעת קרוא וכתוב) ולמבוגרים. משך האבחון כ- 50 דקות.

 

אבחון זה מהווה תמיכה משמעותית בקבלת החלטות לגבי אבחון וטיפול בהפרעות קשב, ריכוז, לקויות למידה ולקויות אחרות. האבחון כולל שתי פגישות, ובסופן ניתן דו"ח מפורט והמלצות באשר לתהליך הטיפולי.

 

 

האבחון הדידקטי

"מטרת האבחון הדידקטי היא לאפיין ולמפות את הכוחות ואת הכשלים בלמידה בתחומי מיומנויות היסוד - קריאה, כתיבה, הבעה בכתב ובעל-פה, מתמטיקה ושפה זרה - ואת המנגנונים העומדים בבסיס הלמידה של מיומנויות אלה לצורך תכנון הטיפול".

מתוך: חוזר מנכ"ל תש"ס/9 (א), כ"ו' ניסן תש"ס, 1 במאי 2000

 

לקות למידה הינה תופעה המאופיינת בקומבינציה שונה של קשיים ויכולות אצל כל מאובחן.

אבחון דידקטי הינו תהליך דינמי של זיהוי, איתור, ומיפוי ההתנהגויות ואסטרטגיות למידה של התלמיד בכל אחד ממיומנויות היסוד. במהלך האבחון, בודקים בקפידה את התחומים הפגועים ומאפיינים במדויק ככל האפשר את סוג הפונקציה הפגועה, את מידת החומרה של הפגיעה ותחומים פגועים נוספים המקושרים לפונקציה זו. תחומים פגועים נוספים יכולים להיות היבטים של הסתגלות חברתית ירודה או דימוי עצמי חלש.

 

בצד מכלול הקשיים האפשריים מאבחנים בתשומת לב גם את היכולות הבלתי פגועות אשר תסייענה בתהליך טיפולי (כמו הוראה מתקנת למשל) ואשר מאפשרות בניית אפיקי 'פיצוי' או 'עקיפה' של התחומים הפגועים. היכולות הבלתי פגועות צריכות לקבל דגש מיוחד. במהלך התהליך הטיפולי, יש לעודד את המאובחן לחזקן, להדגישן ולתת להן ביטוי בתחומי עיסוקיו השונים.

 

מתי מופנה תלמיד לאבחון דידקטי? כאשר נצפה פער בין תפקודו של התלמיד לבין התפקוד המצופה לפי גילו. בנוסף, אבחון דידקטי מוצע כאשר יש קושי בלימודים וקיים פער בין ההישגים הלימודיים הנמוכים לבין היכולות הקוגניטיביות של התלמיד/ה.

 

מטרת האבחון הדידקטי: לאפשר לתלמיד למצות את יכולותיו הלימודיות באמצעות התאמות דידקטיות הקשורות להוראה ולבחינה. כלומר, בהתאם לממצאים ניתן להתאים לתלמיד המאובחן שיטות ואמצעי הוראה, סביבת הוראה כמו גם דרכי היבחנות בבחינות בבית הספר ובבגרויות.

 

התחומים הנבדקים בהמלך האבחון הדידקטי: תהליכי קריאה והבנת הנקרא, תהליכי כתיבה, תהליכי עיבוד מידע פונולוגי, חשיבה מתמטית, תפקוד שפה כולל אנגלית, תהליכי עיבוד חזותיים מרחביים וקשב.

 

על אלו התאמות יכול להמליץ המאבחן הדידקטי?

  1. הארכת זמן במבחנים
  2. הקראת שאלון הבחינה ובאנגלית השמעת שאלות הבחינה מקלטת.
  3. הכתבת תשובות לבוחן נייטרלי ובאנגלית השמעת התשובות לקלטת.
  4. שימוש במחשבות
  5. שימוש בדף נוסחאות מורחב
  6. שעתוק
  7. שימוש במילונית

 

מהו תוקפו של האבחון הדידקטי? האבחון הדידקטי תקף ל- 3 שנים, כאשר אבחון שהתבצע מאז החופשה שבין כיתות ו'-ז' תקף עד תום כיתה י"ב. ניתן לחזור על האבחון אחת ל- 3 שנים.

 

במידת הצורך באבחון פסיכודידקטי, ניתן לבצע השלמה של החלק הפסיכולוגי לאבחון הדידקטי על ידי פסיכולוג. השלמה כזו ניתנת לביצוע, גם אם חלפו מספר שנים מאז שנערך האבחון הדידקטי, כל עוד האבחון בתוקף.

 

 

האבחון הפסיכולוגי

האבחון הפסיכולוגי מעריך את הילד בשני היבטים: יכולתו האינטלקטואלית-השכלית וכוחותיו הרגשיים. האבחון הפסיכולוגי נערך על ידי פסיכולוג.
בהיבט השכלי – מעריכים את רמת האינטליגנציה, ה- IQ של הילד ואת כישורי החשיבה שלו. מבחן האינטליגנציה המקובל בארץ ובעולם הוא 'מבחן וכסלר'. מנת משכל של 100 במבחן ווכסלר מעידה על תפקוד ממוצע.
בהיבט הרגשי – מעריכים את כוחותיו הרגשיים: הדימוי העצמי, בטחון עצמי יחסיו החברתיים והפניות הרגשית שלו ללמידה.

 

 

האבחון הפסיכו-דידקטי

כאשר תלמיד בבית הספר מתקשה בלמידה, והסיבות לכך אינן ידועות, עולה הצורך לאבחן את מקור הקושי. מקורות אפשריים לקושי בלמידה בבית הספר הם:

קושי רגשי – התלמיד אינו פנוי ללמידה מסיבות רגשיות.

בעיה כללית בהבנה – אינטליגנציה נמוכה מן הטווח הממוצע, המגבילה את יכולת הלמידה.

לקות למידה – קושי עקבי, בדרך כלל מולד, באחד או יותר ממרכיבי התפיסה או העיבוד הנדרשים ללמידה: קשב, תפיסה כמותית, הבחנה שמיעתית, ועוד. בלקות למידה האינטליגנציה תקינה, והתפקוד בתחום הלקוי נמוך משמעותית מרוב תפקודי הלמידה האחרים.

למידה לא מספיקה – התלמיד לא למד מספיק מסיבות של מוטיבציה או מסיבות אובייקטיביות כמו מחלה וכו'.

ליקויים במערכת החינוך – התלמיד נחשף להוראה גרועה או למד בסביבה נמוכה ברמתה. קושי בלמידה כולל בדרך כלל יותר מאשר אחד הגורמים הללו. למשל: תלמיד לקוי למידה הלומד שנים רבות במערכת החינוך מבלי שאובחן, וצובר כשלונות ועימם מטענים שליליים וירידה במוטיבציה ללמידה.

 

אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון פסיכולוגי המוסיף נתונים דידקטיים מתחומי הלמידה השונים ונערך על ידי פסיכולוג. נבדקים רבים לקויי למידה משיגים מנת משכל שמתחת לממוצע במבחן וכסלר, לעיתים קרובות באופן שאינו תואם את יכולתם השכלית האמיתית. החלק הדידקטי באבחון הפסיכודידקטי מעריך את כישורי הלמידה של הנבדק. מכיוון שמרבים הפסיכולוגים אינם אמנוים על כישורי הוראה, האבחון בדרך כלל אינו כולל תוכנית מפורטת להוראה מתקנת.

 

האבחון הפסיכודידקטי מקובל מאד כשיטות אבחון לליקויי למידה, מפני שרק פסיכולוג, לאחר שערך אבחון פסיכודידקטי, יכול להמליץ על התאמות ברמה 3, שהן מבחנים בע"פ או מבחנים מותאמים במקצועות השונים. בנוסף, על מנת להעביר תלמיד ועדת השמה לצורך שעות במרכז למידה בתיכון, יש לעבור אבחון פסיכודידקטי.

 

התחומים הנבדקים באבחון הפסיכודידקטי: אינטליגנציה, מבחני תפיסה חזותית, תפיסה חזותית – מוטורית (העתקת צורות), זכרון לסוגיו השונים, מבחני סינון לקשב, הבחנה שמיעתית, תפיסה כמותית ורצף. כמו כן נבדקים הישגי הלמידה הפורמליים: הערכת טכניקת הקריאה, הבנת הנקרא, מרכיבי הכתיבה, ביטוי בכתב, אסטרטגיות הלמידה והתרשמות מן התפקוד הרגשי.

 

ההתאמות שעליהן יכול להמליץ הפסיכולוג לאחר האבחון הפסיכודידקטי:

  1. הארכת זמן במבחנים
  2. הקראת שאלון הבחינה ובאנגלית השמעת שאלות הבחינה מקלטת.
  3. הכתבת תשובות לבוחן נייטרלי ובאנגלית השמעת התשובות לקלטת.
  4. שימוש במחשבון
  5. שימוש בדף נוסחאות מורחב
  6. שעתוק
  7. שימוש במילונית
  8. שימוש במבחנים מותאמים במקצועות השונים
  9. מבחנים בע"פ

התאמות 1-7 יכולות להינתן גם בעקבות אבחון דידקטי, בעוד שהתאמות 8-9 ניתן לקבל רק לאחר אבחון פסיכודידקטי.

 

 

הוראה מתקנת והתאמות דידקטיות

הוראה מתקנת היא הוראה המכוונת ישירות לצורכי התלמיד שאינו מתפקד בהתאם למצופה ממנו על פי רמתו השכלית ו/או הישגיו הלימודיים בכיתתו. היא עוסקת בחיזוק וטיפוח התחומים החזקים של הילד ובהקניית דרכים להתמודדות עם הקשיים. ההוראה המתקנת נחשבת כסיוע לשיקומו של התלמיד לשם פיתוח יכולתו לנצל את כושרו ואת ידיעותיו, כך שיוכל לתפקד במיטב יכולתו בכיתתו ובחברת בני גילו וכדי שיוכל לפתח אישיות בעלת ערך עצמי וחברתי.

 

הוראה מתקנת טובה אינה מתייחסת רק לתיקון הליקויים הספציפיים או מאמץ לסגירת הפערים בין הישגי הלומד לבין הישגי כיתתו, אלא מחייבת טיפול בילד כולו. היא הוראה יחידנית, גם כשהיא מבוצעת בקבוצה או בכיתה, מעצם היותה מותאמת לכל תלמיד לאור אישיותו, צרכיו הלימודיים ויכולתו התפקודית.

 

במהלך ההוראה המתקנת ניתן להקנות לתלמידים אסטרטגיות למידה שהן דרכי למידה מובנות ומתוכננות, שמטרתן ללמד איך ללמוד ביתר יעילות. אסטרטגיות הלמידה משפרות את איכות הלמידה. הן מכוונות לשיפור זכירת החומר הנלמד, לסיכום יעיל של טקסט, לברור העיקר מן הטפל, לתכנון וארגון החומר, לניבוי שאלות שישאלו ולשיפור הניסוח וההתבטאות בכתב ובעל פה.

 

מטרות ההוראה המתקנת הן: ראיה עצמית מציאותית; קבלה עצמית ודימוי עצמי חיובי; הנעה למאמצים מרביים לקידום היכולת; חיזוק דרכי התנהגות המאפשרות שילוב מבחינת הצרכים הלימודיים; פיתוח אסטרטגיות ומיומנויות למידה שהן תנאי ליכולת ללמוד; ציוד בכלים שיאפשרו עקיפת ליקויים שאינם ניתנים לתיקון; פיתוח דרכי חשיבה והקניית מושגים ואוצר מילים מתאים.

 

התאמות בבחינות

תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ולקויות למידה מאובחנות, זכאים להתאמות שונות בדרכי ההבחנות שלהם, שיאפשרו להם למצות את הפוטנציאל הטמון בהם.

מגוון ההתאמות מותאם לממצאי האבחונים תוך שמירה על רמת מבחנים הולמת.

ההתאמות השונות:

  • הארכת זמן במבחנים
  • הקראת שאלון הבחינה ובאנגלית השמעת שאלות הבחינה מקלטת.
  • הכתבת תשובות לבוחן נייטרלי ובאנגלית השמעת התשובות לקלטת.
  • שימוש במחשבון
  • שימוש בדף נוסחאות מורחב
  • שעתוק
  • שימוש במילונית
  • שימוש במבחנים מותאמים במקצועות השונים
  • מבחנים בע"פ

מתוך: חוזר מנכ"ל סא/7 (ב), ו' באדר התשס"א, 1 במרס 2001